top of page
מתחברות
אמא שלי כמעט איבדה אותי ואז אני כמעט איבדתי אותה, מאז הכל השתנה.
קצת אחרי שהחלמתי מסרטן, קצת אחרי שאמא שלי סיימה לטפל בי, היא מתה. דום לב. החייאה. טיפול נמרץ. כמה ימים שהיתה מורדמת ומונשמת ואז היא חזרה אלינו.
כמו באגדות היא פקחה עיניים ושבה לחיים. ויצא שהחלפנו תפקידים, פעם היא טיפלה בעוויתות הכאב שלי ופעם אני בשלה, פעם היא שמרה עליי
ופעם אני עליה, פעם היא נלחמה על החיים שלי ופעם אני נאבקתי על שלה.
אחרי שהחלמנו, התחלנו, אמא שלי ואני, לדבר על זה.
אנחנו מגיעות בכל פעם אל קהל שונה וחדש, מספרות מה השתנה בנו, מה עזר לעבור את הקשיים, ועל החיבור המיוחד בינינו שהפך לכוח חיים.
אז,
לכל מי שרוצה לקחת חלק בשיחה עמוקה של אמא ובת, על מערכות יחסים ועל החיים.
אנחנו כאן. חושפות, משתפות, מתחברות.
מוזמנות ומוזמנים!
" זה לא שאני אופטימית חסרת תקנה אבל נדמה לי שהרווחתי משהו גדול יותר, כי אני בת ארבעים ונולדה לי אמא."
bottom of page